ילדים לא נושכים מסיבה אחת.
אותה פעולה יכולה להופיע בגלל צורך גופני, קושי לומר מה רוצים, כעס, תגובה לפגיעה או פשוט משום שהילד גילה שהנשיכה גורמת למשהו לקרות מיד.
גם הגיל חשוב להבנת הסיבה בגללה ילדים נושכים.
נשיכה אצל ילד בן שנה וחצי אינה בהכרח מספרת את אותו הדבר כמו נשיכה אצל ילד בן ארבע.
לכן כדאי להסתכל גם על מה שקרה לפני הנשיכה, גם על מה שהילד ניסה להשיג וגם על השלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.
מהן הסיבות העיקריות לכך שילדים נושכים?
צורך גופני
אצל תינוקות נשיכה יכולה להיות קשורה לבקיעת שיניים, לצורך ללעוס או ללחוץ באמצעות הפה ולחקירה של תחושות ומרקמים. לפעמים היא מופיעה גם בזמן משחק או התרגשות, בלי שקדם לה כעס או ריב.
מבחינת גיל: הסיבה הזאת מאפיינת בעיקר תינוקות, ובמיוחד בשנה הראשונה והשנייה לחיים.
ככל שהילד גדל, נשיכה שחוזרת בזמן קונפליקט כבר פחות מתאימה להסבר תחושתי בלבד.
קושי לבטא רצון או להציב גבול
הילד רוצה לומר "שלי", "תחזיר", "תתרחק" או "די", אבל עדיין לא מצליח לומר זאת מספיק מהר או בצורה שתשיג את מה שהוא רוצה.
הנשיכה יכולה להגיע במקום המילים ולגרום לילד האחר לעצור או להתרחק.
מבחינת גיל: הסיבה הזאת בולטת במיוחד בערך מגיל שנה וחצי ועד שלוש, כשהרצונות כבר ברורים מאוד אבל השפה והשימוש בה בזמן ריב עדיין מתפתחים.
אצל ילד בן שלוש או ארבע שכבר מדבר היטב, כדאי לבדוק אם באמת חסרו לו מילים או שהקושי היה לעצור ולהשתמש בהן בזמן כעס.
כעס, תסכול או הצפה
ילד יכול לדעת היטב מה הוא רוצה ואפילו לדעת מה אפשר לומר, אבל כשהכעס עולה במהירות הנשיכה מגיעה לפני שהוא עוצר.
עייפות, רעב או יום עמוס יכולים להקל על הופעת נשיכה משום שבאותו רגע קשה יותר לילד לעצור תגובה מהירה.
מבחינת גיל: הסיבה הזאת יכולה להופיע לאורך כל שנות הפעוטות והגן.
ככל שהילד גדול יותר ויש לו יותר שפה, היא נעשית משמעותית יותר מההסבר הפשוט של "הוא לא ידע מה לומר".
נשיכה כדי להשיג תוצאה
לפעמים חשוב להסתכל פחות על מה הילד הרגיש ויותר על מה קרה בעקבות הנשיכה.
נשיכה יכולה לגרום לילד אחר לשחרר צעצוע, לפנות מקום, להפסיק להציק או להביא מבוגר במהירות.
מבחינת גיל: זה יכול לקרות כבר בשנות הפעוטות, כשהילד מתחיל להבין שלפעולות שלו יש תוצאות.
אצל ילדים גדולים יותר חשוב במיוחד לשים לב אם הנשיכה חוזרת באותו סוג של מצב ומשיגה שוב ושוב את אותה תוצאה.
תגובה לפגיעה או לאיום
ילד יכול לנשוך לאחר שננשך, נדחף או נפגע, או כאשר מישהו מתקרב אליו בצורה שהוא אינו רוצה.
במקרה כזה הנשיכה היא תגובה למה שכבר קרה ולא בהכרח ניסיון להתחיל עימות.
מבחינת גיל: תגובה כזאת יכולה להופיע גם אצל פעוט וגם אצל ילד בגיל הגן.
אצל ילד צעיר היא עשויה להיות כמעט מיידית; אצל ילד בן שלוש או ארבע כבר כדאי לבדוק אם הוא מצליח בחלק מהמקרים להתרחק, לומר "תפסיק" או לקרוא למבוגר לפני שהוא מחזיר.
דפוס שנלמד משום שהנשיכה עובדת
אם ילד נושך ובכל פעם הצעצוע חוזר אליו, הילד האחר מתרחק או מבוגר מגיע מיד, הוא יכול לגלות שהנשיכה היא דרך מהירה לשנות את המצב.
כאשר אותו רצף חוזר, הנשיכה עלולה להמשיך גם אחרי שהילד כבר מכיר דרכים אחרות לבקש, להתנגד או לקבל עזרה.
מבחינת גיל: הלמידה הזאת יכולה להתחיל כבר אצל פעוטות, אבל היא חשובה במיוחד כשהנשיכות ממשיכות בגיל שנתיים, שלוש וארבע.
ככל שהילד גדול יותר, כדאי לבדוק לא רק מה עורר את הנשיכה אלא גם האם התוצאה שאחריה מחזקת את הדפוס.
אז למה הילד שלי נושך?
לא תמיד אפשר להבין את הסיבה מנשיכה אחת.
מה שעוזר הוא לחפש דפוס: מה קורה בדרך כלל רגע לפני, מול מי הנשיכה מופיעה ומה משתנה מיד אחריה.
אם הנשיכות מופיעות בעיקר בזמן בקיעת שיניים או לעיסה, הסיבה כנראה שונה מנשיכות שמגיעות בכל פעם שאח או ילד אחר לוקח צעצוע.
אם ילד שכבר יודע לדבר נושך דווקא כשהוא כועס מאוד, השאלה כבר אינה רק אילו מילים הוא מכיר, אלא מה מקשה עליו להשתמש בהן באותו רגע.
כך אפשר לעבור מההסבר הכללי כמו "ילדים נושכים כשהם מתוסכלים" להבנה הרבה יותר מדויקת של למה הילד המסוים הזה נושך ובאילו מצבים זה קורה לו.