איך לעודד חוכמה וחשיבה יצירתית בשלבי החיים השונים להתפתחות ילד חכם?
ילד חכם הוא תוצר של אין סוף גורמים ונסיבות החל בגנטיקה, תזונה, השפעות סביבתיות מיידיות ועקיפות וכמובן חשיפה תמידית של "הזדמנויות" לחוות ולהתפתח כבר מגיל ינקות.
לפתח חוכמה אצל ילדים הוא תהליך מורכב אשר דורש הבנה של השלבים ההתפתחותיים של הילדים וגם של הכלים אשר מסייעים להם לחשוב בצורה יצירתית ועמוקה יותר.
"ילד חכם" הוא לא רק ילד שיודע לחשב תרגילים מורכבים או לזכור עובדות; מדובר ביכולת לשאול שאלות, לחשוב בצורה ביקורתית, ולמצוא פתרונות לבעיות.
חוכמה מתפתחת בשלבים שונים של החיים, וכל שלב דורש גישה אחרת.
לקריאה נוספת:
הגדרות של "ילד חכם" לפי שלבי החיים
הגדרת "ילד חכם" משתנה בהתאם לגילו של הילד וגם לתיאוריות חינוכיות שונות.
בגיל הינקות, חוכמה יכולה להתבטא בגילויים של סקרנות או ברצון לחקור את הסביבה, כמו תינוק אשר מנסה להבין איך צעצוע פועל.
לפי תיאוריה כמו זו של פיאז'ה, בגיל הרך ילדים עוברים משלב של חשיבה פשוטה לחשיבה מורכבת יותר, והם מתחילים להבין יחסים בין סיבה לתוצאה.
כאשר הילדים מתבגרים ומתחילים את גיל הגן ובית הספר, הביטוי של ילד חכם יכול להתבטא ביכולת לפתור בעיות חברתיות, כמו לדעת לשתף פעולה עם חברים, או ביצירתיות, כמו להמציא משחקים חדשים.
לפי תאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר, ישנם סוגים שונים של אינטליגנציה, ולכל ילד יש את התחום שבו הוא חכם – זה יכול להיות בתחום הלשוני, המוזיקלי, החברתי או אפילו המרחבי.
בגיל בית הספר, ילד חכם עשוי להיות זה שיודע ללמוד מהטעויות שלו, להראות סקרנות בתחומים מגוונים, או להצליח לחשוב "מחוץ לקופסה".
המלצות לפעילויות לדוגמא לפיתוח מה שמכונה ילד חכם
בשלבים שונים של החיים ישנם משחקים ופעילויות שיכולים לסייע בפיתוח חוכמה וחשיבה יצירתית.
הנה כמה המלצות לפי שלבי החיים השונים:
- פעוטות וילדים בגיל הרך: בשלב זה כדאי לעודד סקרנות באמצעות משחקים שמפתחים את ההבנה המוטורית והחושית.
לדוגמה, משחקי בנייה כמו קוביות או פאזלים פשוטים עוזרים לילדים להבין יחסים בין חלקים שונים שלעיתים מרכיבים שלם.
גם משחקים דמויי חיים כמו משחקי מטבח או בובות יכולים לעזור לילדים לפתח דמיון וחשיבה יצירתית. - ילדי גן ובית הספר היסודי: בגיל זה, משחקים שמשלבים פתרון בעיות ויצירתיות הם חשובים ויכולים לסייע להתפתחות ילד חכם.
משחקי חשיבה כמו "מבוך" או "שחמט" עוזרים לפתח את יכולת התכנון, החשיבה האסטרטגית של הילדים.
בנוסף, מומלץ לעודד משחקי תפקידים או הצגות, המפתחים את היכולת החברתית והרגשית של הילד. - מתבגרים: בגיל זה, ילדים כבר יכולים לעסוק במשחקים שמאתגרים את החשיבה הביקורתית וגם את היכולת האנליטית שלהם שבמרבית המקרים מאפיינת כל ילד חכם.
משחקים כמו "טריוויה" או "קוד-קוד" מפתחים יכולת למידה מהירה, כמו גם הבנה רחבה של העולם.
בנוסף, פעילויות כמו כתיבה יצירתית או פתרון חידות מסייעות לפיתוח חשיבה מקורית ויכולת ביטוי עצמי.
שילוב של תיאוריות חינוכיות בפיתוח חוכמה
הורים ומחנכים יכולים להסתמך על תיאוריות חינוכיות מגוונות כדי לזהות ולעודד חוכמה אצל ילדים.
לדוגמה, התיאוריה של פיאז'ה מדגישה את החשיבות של פעילויות התנסותיות – כלומר, לתת לילד לחקור וללמוד בעצמו במקום לספק לו את התשובות.
התיאוריה של ויניקוט לגבי ילד חכם מתמקדת בחשיבות המשחק, וטוענת כי המשחק מאפשר לילד לחוות את העולם במלואו ולפתח חוכמה רגשית וחברתית.
תאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר מציעה גישה רחבה יותר לחוכמה, לפיה כל ילד יכול להצטיין בסוג אחר של אינטליגנציה ולהיות ילד חכם בתחום ספציפי.
המשמעות היא שאין "נוסחה" לחוכמה – יש ילדים חכמים במוזיקה, אחרים חכמים באמנות, ויש כאלה אשר מצטיינים במתמטיקה או במדעי החברה.
כיום מקובלת מאוד הגישה כי "ילד חכם" הוא מושג רב-גוני אשר משתנה בהתאם לגילו של הילד, לסביבה והגישה החינוכית אשר מקיפה אותו.
באמצעות משחקים, פעילויות מתאימות ושלל תיאוריות חינוכיות, הורים ומחנכים יכולים לעזור לילד לפתח את חוכמתו בצורה המלאה ביותר.
נזכיר תמיד לכולנו כי גם ילד חכם אינו ילד מושלם מכיוון שסטטיסטית לא קיימת מושלמות מלאה ויש לכל ילד ואדם צדדים רבים חלקם יכולים להיות על גבול הגאונות ואחרים הרבה פחות.